הסברה 2.0
שבוע חלף מאז המשט לשבירת המצור על עזה ואזרחי מדינת ישראל נותרו מתוסכלים. שוב לא מבינים אותנו בעולם, שוב ההסברים המשכנעים שלנו לא משפרים את תדמיתנו הבינלאומית ואפילו הטורקים והחמאס, לא משוחרי זכויות האדם הגדולים שידעה האנושות, מצליחים לעשות עלינו סיבוב (ספין בלעז) ולמנף משט של מחבלים אלימים מהאסלאם הקיצוני, זאבים בעור של כבש – ללחץ בינלאומי על ישראל.
איך זה קורה, שואל את עצמו הישראלי המתוסכל, הרי שלחנו לערוצי הטלוויזיה את מיטב המסבירים, כולם יודעים שטורקיה מחפשת להחניף לאסלאם הקיצוני, כולם יודעים שהחמאס כופר אפילו בזכותינו לחיות, כולנו יודעים שמחבלים מאומנים היטב, במסווה של פעילי זכויות אדם – תכננו וביצעו פגיעה פיזית בחיילי צה"ל ושמלכתחילה אין שום סיבה למשט הומניטרי לעזה, משום שאין בעייה הומניטרית בעזה. כל העולם המערבי והערבי מרעיף על העזתים מזון ותרופות, אותם ישראל מעבירה דרך הגבול הבינלאומי – גם כשמצרים לא מוכנה.
חלק מהישראלים נבהלו כל כך מעוצמת הגינוים הבינלאומיים שהתחילו להשתמש בביטוים כמו "סכנה קיומית", "מדינה מצורעת" , "העולם כולו נגדנו" ושלל קלישאות מסוג זה. הפאניקה, פאניקה מיותרת לדעתי, אחזה בחלקים גדולים מהציבור, כשהדוברים שלנו לא הצליחו לשכנע את התקשורת הזרה וחלק גדול ממנהיגי העולם בתחושת הצדק שלנו, כאילו שבמגרש של מנהיגים זרים ותקשורת בינלאומית – הצדק בכלל משחק תפקיד.
בסרט המשעשע קונילמל, שיחק מייק בורשטיין, בכשרון רב את דמותם של שני תאומים, האחד – תלמיד ישיבה תמים והשני פרחח המתחזה לאחיו ומבצע בשמו שורת מעשים פוגעניים. בשלב מסוים, מכריו של האח התמים מתחילים לשנות את יחסם אליו ומאשימים אותו במעשים שליליים שאחיו התאום ביצע. האח התמים מושפע מהדרך בה רואה אותו הסביבה עד כדי כך, שגם הוא מתחיל לפקפק במעשיו. כך גם אנחנו, כמו האח התמים, מאבדים את העשתונות – מתחילים להתנצל בפני כל העולם ומפקפקים בזהותנו ובמעשנו שוב ושוב ומחפשים כל מיני הסברים לכשלון ההסברה, חלקנו אפילו מתחילים לחשוב שאולי יש אפילו ממש בהאשמות המופרכות על "הרעבה".
"אומרים כי אני אינני אני – על כן אני נבהל, כי אם אני, אינני אני – אז מי אני בכלל? קונילמל נכנס למשבר זהות.
כמה עובדות שחשוב לזכור לפני שנכנסים לטראנס של ניגוח עצמי – מנהיגי המערב מושפעים מהלך הרוחות בקרב מצביעיהם – לכן במדינות שבהן יש אחוז ניכר של מוסלמים או ערבים – המנהיגים יביעו עמדה פרו ערבית ויגנו את ישראל ברמה כזאת או אחרת בכל מקרה – אין טעם לנסות להלחם בכך – זה קרב כמעט אבוד. התקשורת הבינלאומית, ברובה, עוינת את ישראל מראש. המנהיגים הזרים שולטים במה שהם אומרים לציבור והתקשורת הזרה שולטת במה שהיא מציגה לו ולכן לא משנה עד כמה יהיה הנציג הישראלי רהוט, משכנע ודובר אנגלית משובחת – התקשורת תספר את הסיפור שהיא רוצה והסיפור שהיא רוצה לספר הוא שמדינה גזענית ופאשיסטית מרעיבה את עזה. לעזאזל העובדות. אם התקשורת הבינלאומית הייתה מעוניינת בכך – היא הייתה יכולה להציג גם את אמא תרזה כאישה מרושעת.
אבל יש גם חדשות טובות, החדשות הטובות מגיעות מהאינטרנט. באינטרנט, אנחנו שולטים במידע שאנחנו מציגים לעולם. בניגוד למה שמתרחש בערוצי הטלוויזיה, אין שום מסננת אפקטיבית שתמנע מסרטוני הסברה, מצגות תעמולה ומידע עדכני אותו מפיצה מדינת ישראל מלהגיע לציבור במדינות המערב. הסרטונים של דובר צה"ל הגיעו ליוטיוב ולא היה שם שום מראיין או מנחה ש"יספר" לג'ק מלוס אנג'לס או יאן מהולנד מה "באמת" התרחש. החדשות שאנחנו העברנו אליהם הגיעו בלי מתווכים אינטרסנטים שיכולים לעוות את תמונת המציאות. הדברים נכונים גם לגבי הסרטון של אתר הסאטירה 'לאטמה', ,we con the world שלעג לפעילי השלום בשפה שהעולם המערבי מבין עם מושגים שהעולם המערבי מכיר מהבית, הרי האיש ברחוב יודע טוב מאוד מיהם צמאי הדם ומי מנסה להגן על מדינתו. אנשי לאטמה לא קיבלו – אלא לקחו לעצמם את זכות הביטוי בכל העולם וזכו ללמעלה ממיליון וחצי צפיות.
כדאי שנסיק מסקנות מכשלון ההסברה בטלוויזיה ההצלחה ההסברתית שהשגנו באינטרנט. במקום שמנהיגי המערב וקריינים בטלוויזיה יצהירו הצהרות ויאמרו לאזרחים של מדינות אלה במה להאמין ואיך לחשוב – צריך לקחת יוזמה ולהפוך את הכיוון – אנחנו נהיה אלה שנפרסם מידע ישירות אל אזרחי העולם המפותח ואחר כך המנהיגים וגם התקשורת העולמית לא יוכלו להמנע מלהתחשב ברחשי ליבו של הציבור שגם אם לא יהיה פרו ישראלי לפחות ישכיל להבין שהתמונה היא מורכבת מכפי שסיפרו לו ב – bbc וייצור דעת קהל שתשפיע על ההחלטות הבינלאומיות אותם מקבלים המנהיגים. אחרי הכל, מה מחפשים ראשי ממשלות ונשיאים אם לא רייטינג?
לסיום, למי שפספס ולמי שנהנה עד כדי כך שבא לו לצפות שוב – הסרטון של לאטמה.
ניסיון
תודה לך מצויין.
אכן, אנחנו צריכים לקחת את ההסברה בידינו עד כמה שאפשר, ברשת ומחוצה לה,גם משלוח מכתבים למקומות חשובים בחו"ל(כגון נשיאים, ראשי ממשלות, ראשי ארגונים וכו') יכול להועיל.
אבל גם גורמים רציניים יותר צריכים להקדיש מחשבה רבה יותר למצב, "לאטמה" לדוגמא, המצב הנוכחי נחמד אבל לא יותר מזה בד"כ, צריך שדרוג שיגיע באמצעות יותר מימון, פרסומות למשל.